<h1>פסקי או"ז — יבמות</h1>
<h2>דף יא:</h2>
צריך אדם ליזהר בזמן הזה שלא יאמר לאשתו בפני שנים "אל תסתרי עם פלוני". שאם תיסתר בפני שנים אין לה תקנה בזמן הזה ואסורה עליו עולמית דליכא האידנא מי סוטה למיבדקה. ואם אמר לה, ימחול לה קודם סתירה. דאילו אחר סתירה או אחר שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה אינו יכול למחול. ואפילו בינו לבינה אל יקנא לומר אל תסתרי עם פלוני, דשמא איתא לדרבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש דאמרי דאיכא קינוי על פי עצמו. והיכא דיש עידי קינוי ועידי סתירה ואפילו עבד או שפחה אומרים ראיתיה שנטמאת באותה סתירה נאמנים לאוסרה ולהפסידה כתובתה. אבל חמותה ובת חמותה צרתה ויבמתה נאמנים לאוסרה ולא להפסידה כתובתה.
אמר לו עד אחד נטמאו טהרותיך, והלה אומר איני יודע, וכל שכן אם מכחישו, לא מהימן אא"כ בידו. ולרבא אפילו אין בידו עכשיו הואיל והיה בידו מעיקרא וכגון דאמר ליה בזימנא קמייתא דאשכחיה. אבל אם הוא שותק מהימן אע"ג דלא היה בידו מעולם. ומי שלא קינא לאשתו ואמר לו עד אחד שאשתו זינתה, אי מהימן עליה כבי תרי ושותק אשתו אסורה, אבל אי מכחישו או אומר איני יודע אשתו שריא ואע"ג דשותק.
מי שהלך בעלה למדינת הים, ואמרו לה "מת בעליך", ונישאת בין על פי עד אחד בין על פי שני עדים, תצא מזה ומזה. שנים שהיו נשואים שתי אחיות, והלכו אשתו וגיסו למדינת הים, ואמרו לו שמתו אשתו וגיסו, ונשא אחות אשתו, אשת גיסו אסירא ואשתו שריא. ואם הלכו ארוסתו וגיסו וכו' ארוסתו נמי אסירא ליה. והיכא שנישאת על פי בית דין או על פי עדים ואחר כך יצא קול שבעלה חי, ולפנינו לא בא, לא חיישינן לההוא קלא. קיימא לן דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואין תנאי בנישואין, הילכך קידש על תנאי צריכה הימנו גט.
